פחדים

לפעמים נדמה לי שההתנהגות שלי מונעת יותר מפחדים מאשר מכל דבר אחר.
פחד יכול לגרום לי לפעול בצורה מסויימת, פחד יכול להרגיז אותי ולגרום לי לפעול בצורה הפוכה כדי להוכיח לעצמי שהפחד לא שולט בי, ופחד יכול לגרום לי להכנס ללולאות אינסופיות של מחשבה שמונעות כל פעולה שהיא.
גם המנעות מפעולה היא עשייה, ולא בהכרח הפתרון הטוב יותר.

עכשיו לדוגמה,
אני מפחדת מהתוצאות של ההריון.
אני מפחדת מהדברים שהתבררו לי בראש, בעקבות השבוע שעבר.
אני מפחדת מהגוש שיש לי בצוואר, ומהכאב שהוא גורם.
אני מפחדת מהמלחמה בדרום, ומהמשמעות שלה לגבי מה שקורה בארץ.

הבעייה העיקרית היא שהמטרה של פחד היא לחדד את הערנות כדי לשפר את ההשרדות שלנו, וכאן רוב הפחדים האלו לא יכולים לשפר שום כלום בהשרדות שלי, כי או שמדובר במצבים שאין לי שום שליטה עליהם, או שיש לי שליטה אבל אני לא מסוגלת להתמודד עם השאלה בכלל ולכן אני בורחת ממנה כמו מאש.
כך שהפחד בעיקר מדכא.