החלטות, נדרים, גבולות

זה ההריון האחרון שלי.
בין אם הכל ילך כשורה, ובין אם לאו.
יש בהחלטה הזו משהו מנחם. הגדרה של גבול.

וביני לבין עצמי עברו עוד כמה החלטות.
מחקתי את ההיסטוריה בדפדפן, בכל המחשבים שאני משתמשת בהם. מעכשיו ועד שההריון הזה נגמר חסל סדר פורומים, חסל סדר סיפורים.
להיות רגועה ואופטימית. אפשר לשלוט בזה? לא בטוח, אבל אפשר לנסות להשתפר. לבנות מעטפת על העור החשוף, ולהפגע פחות.
להמשיך לשמור על כושר, על אכילה נכונה. לא להתפרע לא לכאן ולא לכאן. אני מתחילה את ההריון הזה במשקל שבעים ושמונה וחצי. צריך מצד אחד לא לעלות הרבה מכאן, ומצד שני לא להסחף עם אדיקות של שומרי משקל כדי לא לפגוע בזה שמתפתח בי.
לישון שמונה שעות בלילה. ממש שמונה. לא חמש ולא שש. זה הולך להיות קשה, אבל שינה זה אלמנט חשוב לשמירת השפיות.
לרדת לשלוש כוסות קפה ביום. בוקר, אחרי ארוחת צהרים, ואחרי ארוחת ערב.

להוריד את רמת הרעש בראש, ולמתן הפרעות רגשיות.
אני מתגעגעת.
ברור לי שאלו יסורי גמילה. זה יהיה יותר קל, בשבוע הבא, בעוד שבועיים, כשאני אתרגל.
בינתיים קשה לי השתיקה והנתק.
אני מנסה למלא את החסר בעשייה. לא לחשוב יותר מדי.
זה היה די דפוק מצדי לעשות את זה דוקא עכשיו, כששיחה הייתה מרגיעה אותי.
טוב, מן הידוע שאני דפוקה.