הסדר החדש

שבוע ימים לתוך הסדר החדש, מאז שנמאס לי לחלוטין להשכיב את שיר בחצות.
שבוע ימים מאז שהכרזתי שהגברת הולכת לישון לפני תשע וחצי, ועד עתה המצב הוא 5:2 לטובתי. האמת שהיא שזה לטובת כולנו. וגם ביומיים שבהם היא הלכה לישון מאוחר יותר, זה היה בעשר וחצי, שזה שיפור לעומת חצות, ואני יודעת למה היא לא נרדמה מוקדם יותר.

סדר היום שלנו מתחיל בשבע וחצי או שמונה. קמים, מחליפים לבגדים, יונקים, ואז עוברים לחדר המשחקים. בשעות הבוקר זה החדר הכי מואר והכי חמים בבית. אני משכיבה אותה על הגב, מתחת למטריה אליה מחוברים צעצועים תלויים. זה זמן ארוחת הבוקר שלי. כשאני גומרת לאכול, שיר עוברת לשכב על הבטן על הלינולאום, עירום ועריה. זה בדרך כלל זמן של שיעור מוזיקה, אני עוברת איתה על כל הכלים בתיבת כלי הנגינה, והיא טועמת מכולם. העירום מאד נעים, אני מלטפת אותה, וחופש התנועה שלה גדול בהרבה מאשר עם הבגדים. אחרכך אנחנו מקפלות כביסה על המיטה בחדר השינה שלנו, או קוראות סיפור.
בסביבות תשע וחצי היא מבקשת לישון או לינוק ואז לישון.
היא ישנה בין חצי שעה לשעה, ואז קמה מאושרת, ויש לנו זמן נחמד ביחד עד שתים עשרה וחצי או אחת. בזמן הזה אנחנו עשויות ללכת לטייל בחוץ, להסתכל על הפועלים באתר הבנייה, או ללכת לגן השעשועים עם מתקני הכושר, או לשכב על הדשא על שמיכה ולטעום גבעולי דשא. לפעמים אלו מטלות של בית, כמו לטאטא רצפה או לשטוף כלים. היא שוכבת לידי או יושבת בטרמפולינה שלה, ואני נותנת לה חפצים שקשורים למטלת הבית שבה אני עוסקת באותו הזמן.
חשוב להאכיל אותה לפני שהיא צונחת למנוחת הצהרים שלה, כדי שתוכל לישון שעה וחצי שעתיים.
בזמן הזה אני יכולה לישון. או לכתוב. או לקרוא. כי אני יודעת שהיא צנחה לשעה וחצי לפחות, מקסימום תהיה השכמה בגלל מוצץ שנפל.
בשלוש אני מעירה אותה, אם היא לא התעוררה לבד עד אז, כדי להתארגן. החלפה ויניקה, ונוסעים לקחת את שלו. ואז יוצאים לחוגים שמשתנים בין יום אחד למשנהו. חוגים שבדרך כלל מסתיימים עד שבע בערך. חוזרים הביתה, אוכלים ארוחת ערב, ובשמונה לכל המאוחר עולים למעלה לאמבטיה. יותר מאוחר מזה, והיא כבר עייפה ולא יהיה לה כוח לינוק מספיק, ואז היא רעבה מכדי להרדם.
בשבוע הזה היו לנו ארבעה לילות של שינה רצופה, וזה כבר מתחיל לסמן שהיא ילדה ממש גדולה.
זה עושה לי ולנו דברים טובים. הצלחנו להתקלח יחד, הצלחנו אפילו לארגן סקס, ופעם אחת אפילו הגעתי לבריכה. כך שהעובדה שהיא יותר צפויה מקלה מאד, והערבים הפנויים ברוכים עד אין קץ.

מסקנות מהשבוע הזה: שיר ילדה מאד נעימה כשהיא לא עייפה ולא רעבה. הסדר החדש גורם לזה שהיא הרבה פחות עייפה, כי שולחים אותה לישון לפרקי זמן יותר ארוכים. והיא אוכלת במרווחים קצת יותר גדולים בין ארוחה לארוחה, כי יש לה יותר כוח לינוק, אבל זה נושא שעדיין דורש שיפור משמעותי, אני לא אוכל להניק כל שעתיים וחצי כשאחזור לעבוד.
אני מרוצה :)

בעוד שבוע נתחיל בטעימות של מזון. יהיה מעניין. הרבה פעמים כשאני אוכלת אני מסתכלת עליה ובא לי לתת לה לטעום, אבל נחכה עד שנראה שהיא עוברת את החיסון של גיל ארבעה חודשים בשלום.